• חינוך פלורליסטי במציאות של שונות – העיר מאפשרת להורים לחנך את ילדיהם בהתאם לצו מצפונם ולבחור מסגרת התואמת את השקפת עולמם
• מערכת חינוך חדשנית המכינה את התלמידים למציאות המשתנה
• פיתוח יזמות – נקיטת צעדים רבים לעידוד יזמות, מעורבות ואזרחות פעילה בקרב מורים, מורות, תלמידים ותלמידות.
• מגוון זרמים חינוכיים בנוסף לממלכתי ולממלכתי הדתי. בעיר פועלים בתי ספר וגנים של החינוך הדמוקרטי, אנתרופוסופי, גן ברוח מונטסורי, מסגרות לחינוך מיוחד ותיכון למתמודדי נפש כל אלו פועלים תחת החינוך הממלכתי הציבורי – ולא כמסגרות פרטיות מה שמאפשר גם שוויון במשאבים הציבורים והשקעה נרחבת של העירייה.
• קידום תפיסה של הוגנות ושוויון, התורמת להצלחת כל התלמידים
• פעילות לקידום תהליכי צמיחה והתפתחות הלומדים וצוותי החינוך בהיבט האישי, העירוני והלאומי
• שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים
• יזמות פדגוגית ופיתוח תוכניות ייחודיות לבגרות
• העשרת נשות ואנשי צוות בקבוצות עמיתים, בפיתוח חשיבה ביקורתית ובהטמעת ראייה מגדרית שוויונית.

• זכינו מטעם משרד החינוך לשנת 2022 בהצטיינות בתיכונים : ״רמון״, ״מוסינזון״ "טכנולוגי השרון" ו ״הדרים״.
• קודמה תוכנית רב שנתית שתוקצבה במאות מיליוני שקלים לשדרוג ומהפך בכל מוסדות החינוך בעיר והקמת חללי למידה חדשניים ומודולריים המותאמים לשיטות פדגוגיות מתקדמות, והושקעו באופן שוטף מיליוני שקלים בתוספת שעות, מימון תוכניות והשלמת צרכים פדגוגיים.
• פתחנו את האפשרות לבחור בית ספר שלא לפי אזור מגורים כולל היכולת של התלמיד/ה להתמיין לכמה תיכוניים במקביל.
• פתחנו במהלך צמיחה עירוני יוצא דופן 3 תיכונים חדשים בהוד השרון: "דמוקרטי", "תמר" ו"שיקמים" והכנסנו את תיכון נעמ"ת – היום טכנולוגי הוד השרון תחת אגף החינוך העירוני. למעשה ארבעה תיכונים עירוניים חדשים בפחות מחמש שנים.
• פתחנו בהוד השרון לראשונה אי פעם, מעונות יום שיקומיים ובית ספר צומח לילדות ולילדים על הרצף התקשורתי כדי לתת מענה מקומי איכותי למשפחות הזקוקות לו. לכל אחד מבתי הספר האלו מביא תפיסה פדגוגית יחודית.
• הקמנו מחלקת חינוך לטף, מלידה עד גיל 3. העירייה לוקחת אחריות ופועלת במטרה להבטיח מעקב ובקרה במסגרות הפרטיות והמפוקחות ולהגן על שלומם, זכויותיהם וכבודם של היקר לנו מכל.
• בנינו את הקומה השניה בקן רמתיים של הנוער העובד ובנינו את המבנה החדש של שבט געש בצופים שיפתח בקרוב. בנוסף, יבנה שבט חדש לצופים במזרח העיר – שבט בר, כחלק מתכנון הקריה החינוכית, וסניף חדש לבני עקיבא לצד קידום תוכנית לשדרוג שבט איתן הותיק, ובתכנון מבנה תואם גם לכנפיים של קרמבו.

את העומס בתחבורה אנחנו מרגישים לא רק בהוד השרון, בתוך אוכלוסיה הולכת וגדלה, ידוע לכל המומחים בתחום את מה שבחלקים נרחבים בעולם הבינו מזמן, הפתרון הוא תחבורה ציבורית.

אז נכון, מדינת ישראל עוד רחוקה משם, אבל מתישהו צריך להתחיל.

השקעה בתחבורה ציבורית היא הדרך הנכונה והטובה ביותר להיאבק בפקקים ולשמור על איכות הסביבה. כל אוטובוס או קרון רכבת ״מוריד״ מהכביש עשרות כלי רכב פרטיים.

בשנת 2020 יצאנו לפרוייקט מהיר לעיר, כדי לייצר נתיב לתחבורה ציבורית (נתצ) לאורך דרך רמתיים, ותוך כך לשדרג את המרחב הציבורי ולהתאימו להליכה ונסיעה באופניים. את הפרוייקט ניצלנו גם לשדרוג תשתיות ניקוז, והטמנת תשתיות תקשורת וחשמל (שהיו עיליים בעבר).

למה זה לקח כל כך הרבה זמן ?

מרגע שהעירייה חתמה מול משרד התחבורה על הסכמה לפרויקט, הביצוע היה של חברת נתיבי איילון. הנסיעה בתוך אתר עבודה פעיל, שלא נסגר לתנועה לגמרי אף פעם, גרמה לסבל לא קטן, אבל אפשר לשמוח שהחלק הזה מאחורינו. ממש בימים אלה מושלם הפרויקט.

מה עם תזמון הרמזורים בדרך רמתיים ?

חלק מפרויקט שדרוג התשתית בדרך רמתיים כולל התקנת רמזורים חדשים וחיישני כביש המנטרים את עומסי התנועה ומכוונים את הרמזורים בהתאם. חלק מהחיישנים הללו עוד לא מותקנים כיוון שעבודות הכביש לא הסתיימו, ויותקנו כשעבודות ריבוד הכביש יסתיימו. עד אז הרמזורים עובדים בצורה מתוזמנת לפי ימים ושעות.

חברת נתיבי איילון והעיריה מנסים כל הזמן לנטר ולשפר את התזמונים עד להפעלת החיישנים, וזה מאוד מאתגר כי בתקופה האחרונה, אין התנהגות קבועה ברורה של העומסים (חגים, תחילת הלימודים ועומסים לא צפויים בכלל עבודות בכביש).

אז עוד קצת ממש.

חשוב גם להבין שכל עוד לא נמסר הפרוייקט לעיריית הוד השרון, הוא בשליטת נתיבי איילון. ברגע שיימסר חזרה לאחריות העירייה, תוכל העירייה לבצע שינויים כמו ביטול זמני של רמזורים מסויימים (כמו אותו רמזור שהותקן שכרגע מיועד לאיזור תעסוקה עתידי) ועוד.  

תחבורה ציבורית פנימית

הקמת מסוף תחבורה ציבורית הוא חלק מתכניות שיפור התחבורה הציבורית שתוכננו על ידי העירייה. חשוב, שנדע שהגברת תדירות תחבורה ציבורית תלויה בחלקה במסוף כזה, כדי לאפשר לנהגים מנוחה, ונקודת התחלה וסיום של קוים.

העירייה כבר הקצתה שטח למסוף תחבורה ציבורית כזה באזור התעסוקה החדש שייבנה בנוה נאמן, ועבודות בו אמורות להתחיל בקרוב.

העירייה יצרה, כחלק מפרויקט מהיר בעיר, בשיתוף הציבור, תכנית אב ליישום תחבורה ציבורית בעיר. תכנית שלוקחת בחשבון צרכים שונים של תושבי שכונות שונות.

מוזמנים ומוזמנות להתבונן בתהליך עצמו, הוא מפורסם באתר העירייה, כולל כל החומר שהוצג לתושבים והתושבות שהגיעו ולקחו חלק.

קישור לאתר העיריה לשיתוף ציבור

מצורף גם הקישור לתכנית האב שנוצרה, ואת יישומה אנו מתכננים בהחלט לקדם בשנים הקרובות.

קישור לתכנית האב.

תחבורה ציבורית לתל אביב

ידוע לנו, שהשינוי שנעשה בקווי האוטובוסים בשרון בעקבות סגירת רחוב אלנבי בתל אביב גורם לפגיעה ממשית בשרות התחב"צ מהעיר וממנה. לכן העירייה פועלת בכמה כיוונים על מנת להביא לשיפור מהיר ככל הניתן. העירייה עובדת בשיתוף פעולה עם ארגון 15 דקות מול משרד התחבורה ונתיבי אילון כדי לתת מענים לקווים שהשרות בהם נפגע או שבוטלו כליל.

הוקם צוות מקצועי הכולל נציגות ממנהל ההנדסה ואגף תנועה ונציגות של הלשכה המשפטית. הצוות בוחן אפשרויות משפטיות ואופרטיביות מול משרד התחבורה.

כדי לתת מענה מיידי, גם אם הוא חלקי, הופעל שלב ראשון של תיקונים לקווים מטעם משרד התחבורה, כשקו 259, המאפשר חיבור לרכבת הקלה בבני ברק ולקווים פנימיים בתל אביב, הוסט כדי לעבור במתחם 200, ותדירותו תוגברה.

העירייה אף הקצתה מספר טלפון יעודי לתלונות בנושא שרות התחב"צ, ואלו נאספות ונשלחות למשרד התחבורה.

תחבורה ציבורית בשבת

הוד השרון הצטרפה למיזם נעים בסופ״ש, וכעת מופעל קו (713) הנוסע מתל אביב להוד השרון ובחזרה בימי שישי בערב ובשבת, וכן בחגים, ומאפשר נסיעה בחינם (אין דרך חוקית לגבות כסף במיזם כזה)

ההפעלה המוצלחת בשבתות ובחגים מראה שיכולת תנועה היא צורך בסיסי, שנפגע כל עודהמדינה מונעת את השירות הזה. ההתעקשות של עיריית הוד השרון לקיים את השירות היא למעשה עמידה על ערכי יסוד וחופש תנועה.

תקציב עירייה משקף סדר עדיפויות עירוני. עם כניסתנו לתפקיד הפכנו לחלוטין את אופי בניית התקציב והובלנו תהליך אסטרטגי חוצה ארגון של בניית תכניות עבודה לאורך כל השנה, המתרכזות בסופו של דבר לתקציב מקושר תכניות עבודה. כל שקל שיוצא מהקופה הציבורית נבחן בכובד ראש ובהתאמה לצרכי התושבות והתושבים. מה זה אומר? שהתקציב נגזר מהמטרות של העיריה ותכניות העבודה, ולא להיפך כפי שהיה נהוג.

התבוננות מהירה על תקציב העירייה

תקציב העירייה מחולק לשני חלקים:

התקציב הרגיל (כ 640 מיליון ₪ ב 2023) ותקציב הפיתוח, הנקרא גם תקציב בלתי רגיל (כ 248 מיליון ₪ ב 2023). סה״כ מעל 888 מיליון ₪

התקציב הרגיל משמש למימון הפעולות השוטפות של העירייה: משכורות, נקיון, גינון, חשמל, תאורה, מים ועוד. הוא ממומן ממיסוי הארנונה, הכנסות ממשלה (לדוגמא – תשלומי משרד חינוך לכל ילד) והכנסות עצמיות כדוגמת קנסות, אגרות שילוט וכו.

תקציב הפיתוח משמש לבניית בתי ספר ומבני ציבור, הקמת פארקים וגינות, סלילת כבישים, פיתוח שטחי ציבור ועוד. הוא ממומן מהיטלי השבחה והיטלי פיתוח וכן ממשרדי ממשלה וגופים חיצוניים (משרד החינוך עבור בתי ספר, משרד התרבות והספורט עבור אולמות, מפעל הפיס וכו׳).

שני סוגי התקציב אינם ״מתערבבים״ ולא ניתן להעביר כסף מאחד למשנהו, למעט סכום מסויים מתקציב הפיתוח שמועבר כדי לממן את פעולת מינהל ההנדסה.

אחד הפרמטרים המשמעותיים שמאפשרים לעירייה להיות יציבה ועצמאית היא הכנסה מאיזורי תעשייה. לצערנו בשנים עברו העדיפו בהוד השרון בניה למגורים ולא לתעשיה ועסקים. אנחנו פועלים לשנות את המטוטלת הזו.

עוד פירוט לגבי התכניות להרחבת איזורי התעשיה אפשר לראות מטה.

אבל דבר אחד בטוח, היכולת של הוד השרון לסגור גרעונות עבר, ולהיות עיר עם השקעה ויזמות פנימית עצמאית, ללא תלות בשלטון מרכזי מתחלף, תלויה בפיתוח איזורי תעסוקה בעיר.

מהי עשייה עצמאית של עיר ? דוגמאות ניתן לתת מבחירות שונות שכבר עשינו בחמש השנים האחרונות:

• הפעלת גני ילדים לעובדים חיונייים בתקופת הקורונה
• מנענו סגירת גני ילדים גם בתקופות בהן כמות הילדים קטנה מהתקן. ההפרש בין הקצאות משרד החינוך לעלות הגנים בפועל הוא מתקציב העירייה

נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2023, תקציב העיריה נמצא בגרעון כולל (שוטף + מצטבר) של 70 מיליון ₪, פחות מ 10% מהתקציב.

האם העירייה בגירעון?

כן – העירייה סיימה את 2022 בגירעון. לא – הוא לא גדול ומפחיד כמו שמנסים לספר לנו.

והכי חשוב – לא. אנחנו לא עומדים בפני חשב מלווה או פגיעה במעמד העיר האיתנה

אבל יש גירעון של 70 מיליון ₪ בדו״ח של הרבעון השני

אי אפשר למדוד גירעון לפי דוחות רבעוניים באמצע השנה, אלא רק באופן שנתי, מכיוון שיש הכנסות שלא מתפלגות בצורה שווה בין רבעונים. למשל קנסות, שנגבים לרוב ברבעון הרביעי. חלק ממה שמופיע ברבעון הראשון והשני כגירעון מורכב מסכומים אלו.

כך שאנחנו נשארים עם גירעון, אבל קטן הרבה יותר מהסכומים שאתם שומעים עליהם בפייסבוק ובקבוצות הווטצאפ.

האם 2022 היא השנה הראשונה בה העירייה נכנסה לגירעון?

לא. 18 מיליון ₪ הם גירעון מצטבר מקדנציות קודמות.

ממה מורכב הגירעון?

כאמור – 18 מיליון ₪ גירעון מצטבר מקדנציות קודמות.

לעירייה מגיעים עוד 18 מיליון ₪ ממשרדי הממשלה. המדיניות שלנו היא לא לפגוע בשירות לתושבות ולתושבים בגלל עיכוב התשלומים מהמדינה ולכן העירייה לקחה על עצמה את ההוצאות בידיעה שהכסף יגיע, גם אם באיחור.

העירייה הובילה בשנים האחרונות הגדלה משמעותית של ההוצאה עבור התושבות והתושבים וזאת מבלי להעלות ארנונה באופן יזום אפילו פעם אחת.

 פעמיים מתוך ארבע – העירייה הצליחה לבטל ולהפחית את הטייס האוטומטי של משרד הפנים.

 זאת גם העירייה היחידה שהפסיקה את גביית אגרת השמירה בשנים האחרונות

 כל אלו פגעו בבסיס התקציב – אך זה היה ידוע מראש ומתכנן אל מול התפתחות אזורי הסחר והתעסוקה בעיר. עיכוב זמני של פרוייקטים בגלל הקורונה והמלחמה, הביא לעיכוב בהכנסות החלופיות אבל בראייה לחמש שנים זה ברור שעירייה שמפחיתה מיוקר המחיה, וממשיכה להגביר את ההוצאה על התושבות והתושבים תוך קידום הכנסות חלופיות דוגמת הכפלה ושילוש של אזורי התעסוקה, היא העירייה שדואגת לתושבותיה ותושביה. 

באיזה תיק השקעות משקיעה העירייה ?

העירייה מנהלת תיקי השקעות, לפי מדיניות השקעות המאושרת במועצת העיריה ובהתאמה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים המתווה כללים ברורים ומגבלות. ועדת ההשקעות בה יושב הגזבר ואנשי מקצוע נוספים מתחום הכספים מומחים בתחומם מציגים לועדת הכספים ולמועצת עיר את מצב התיקים ובהתאמה לכך נבחנת שינוי מדיניות או שינוי השקעה. מועצת עיר הוד השרון בחרה במדיניות שמרנית יחסית, לצד זה יש פיקוח ובקרה שוטף על התיקים. עקב מצב השוק גם תיקי העירייה היו בירידה, אנו מקווים לעלייה בחוסן המשק וחשוב לציין שתיקי השקעות סולידיים כמעט תמיד רווחים בטווח הארוך, כל עוד לא מוכרים לא הפסדנו כסף.

ובמבט על

אנחנו מאמינים שהאיתנות הכלכלית של העיר צריכה להתבסס על הגדלת הכנסות מאזורי התעסוקה ונכסים מניבים.

בתחילת הקדנציה רוב ההכנסות היו מארנונה למגורים ואנחנו בתהליך רב שנתי לשנות את המשוואה. כך נפחית מנטל יוקר המחיה על תושבות ותושבי העיר, אך נוכל להמשיך ולהגדיל את סל השירותים ואיכותו. החלטנו לא להעלות את תעריף הארנונה בתקופה הזו, ואפילו להוריד אותו (קיבלנו אישור לכך בשנתיים מתוך ארבע), בידיעה שיכולה להיות תקופה מסויימת של פער. הפער הזה ייסגר בשנים הקרובות כאשר ההשקעה בפיתוח אזורי התעסוקה תתחיל לשאת פירות. רק מתחם ככר המושבה שאוכלס לאחרונה, מניב שומה של מעל 10 מיליון ₪!

במקביל נבנים שלושה מגדלים חדשים בנוה נאמן ומרכז לוגיסטי ענק של סנו.

בעתיד, עם פיתוח מתחמים כמו החלפת מרעז לוגיסטי קוקה קולה בקריית מסחר תעסוקה ופנאי (בהליכי הפקדה) ואשטרום (מאושרת) ועם הקמת שני אזורי תעסוקה חדשים בצמוד לאזור התעסוקה הוותיק בנוה נאמן, המצב יהיה אף טוב יותר.

כעיר איתנה נמשיך לתת את השירות לתושבים ולתושבות גם לפני שיפוי ממשרדי הממשלה, במקביל לביצור האיתנות הכלכלית של העיר

קודם כל, פיתוח כלכלי מחושב לטווח ארוך הוא ללא ספק אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים החשובים ביותר בניהול העיר שלנו . ב-5 שנים האחרונות הפכנו את החזון של יצירת פתרונות תעסוקה מגוונים בהוד השרון לתחילתה של מציאות. מה עשינו? אישרנו באזור התעסוקה הוותיק בנוה נאמן מדיניות שמסדירה לא פחות מ 260,000 מ"ר (!) של מרחבי הי-טק, משרדים ומתחמי בילוי ופנאי שיקומו בשנים הקרובות. כבר נבנים (!) שלושה מגדלים חדשים  ואושרה להפקדה תכנית ל-4 מגדלי תעסוקה ומסחר במתחם קוקה קולה. קידמנו שני אזורי תעסוקה חדשים בסמוך לנווה נאמן ובקירבת האגם האקולוגי, כשכבר ב- 2024 (!) יחלו עבודות הבינוי במתחם 1400 הנמצא צפונית לאזור התעסוקה הוותיק של נווה נאמן, בצמוד לדרך רמתיים, שיכיל 400,000 מ״ר של תעסוקה, מסחר ובילוי. ויש עוד בקנה. בקדנציה הקרובה נעבור לשלב הביצוע בתכנית בינוי ופיתוח לאזור התעשייה גיל עמל, ונמשיך לפתח את אזור התעסוקה בצפון העיר, שם מוקם כבר מגדל נוסף בהמשך לככר המושבה. בשכונת 1201 מתוכננת הקמה של מבנה תעסוקה ומסחר וכן קאנטרי עירוני כחלק מקידום נכסים מניבים לעיר. אז כן, בהחלט יש לך למה לצפות.

חשוב שתכירו את הרקע. במהלך הקדנציה יצרנו ואישרנו מדיניות המגדירה את חלוקת ״סל הזכויות״ בין המתחמים השונים בנוה נאמן, כדי לא לייצר מצב של ״כל הקודם זוכה״ שיכול להשאיר מאחור מתחמים שלמים. כחלק ממסמך המדיניות מוגדרים גם פיתוח ומודרניזציה של אזור התעסוקה והתשתיות שלו. החשיבות של יצירת סטנדרטים כאלה מטרתה להקל על היזמים ועל העירייה לאשר תכניות מהר יותר, כיוון שסל הזכויות ידוע וניתן לתכנן ולאשר לפיו.

האם יש ירידה ברמת הביטחון האישי בעיר?

בנתונים מאתר משטרת ישראל מתחילת שנת 2021 עד לימים אלו, נראה שברמה הארצית כמות הפשיעה הפלילית (גניבות רכב, פריצות לרכב, פריצות לדירות ובתי עסק) הוכפלה פי שניים.

הגורמים העיקריים הם המצב הכלכלי בשטחים, סוגי כלי רכב חדשים בשוק, המצב בסין, ופערים בייצור ויבוא חלקי חילוף לרכבים בחו״ל, נוכחות צה״ל בגדר בקו התפר ובמעברים.

אנו לא הסתפקנו בכך שהוד השרון במצב טוב מהממוצע במדינה ואף באזור. בשנים האחרונות תקציב הביטחון השוטף בעיריית הוד השרון עלה בכל שנה וכן מספר סיירי הביטחון וצפוי לעלות עוד בשנה הקרובה. המספר המאושר לאיוש גבוה יותר ממספר המשרות המאויישות, מה שמראה שהעירייה משאירה תקציב פנוי לצורך מציאת כ"א מתאים ותגבור המערך.

סה״כ תקציב הביטחון מתוך אתר העיריה:

צוותי הסיור והשיטור מבצעים סיורים ברחבי העיר, באזורים שונים, במתכונת של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כיום יש כ 16 סיירי ביטחון וכ 2-3 ניידות סיור פעילות במשמרת עם 4-6 סיירים פעילים.

יחידת הסיור העירוני פועלת לחיזוק תחושת הביטחון ושיפור איכות החיים באמצעות אכיפת חוקי העזר העירוניים.

סיור ברחבי העיר נותן תגובה מהירה לאירועים, מניעה וטיפול במפגעי בטיחות ומפגעי תשתית בורות, קריסות כבלי חשמל ועצים, טיפול בתאונות דרכים, שריפות מבנה, שירות בשטח פתוח, טיפול באירועי אלימות ונדליזם וסדר ציבורי, איתור שב"חים, מניעת פח"ע, אכיפת חוקי עזר עירוניים.

בנוסף לכך היחידה מבצעת מעת לעת פעילות יזומה, גלויה וסמויה, בשיתוף המשטרה למניעת עבירות פע"ר (פשיעה עבריינית) בפעילות זו היו מספר הצלחות בהם הבאנו לתפיסה של מס' חוליות גנבי רכב.

האם לסיירי העירייה יש סמכות למנוע פשיעה?

יש לציין, כי אכיפת עבירות פע"ר וביטחון תושבי המדינה נמצאים בסמכות ובאחריות משטרת ישראל, אך העירייה מתגברת את פעילות המשטרה באמצעות אגף הביטחון העירוני,  במטרה לסייע למשטרה ולהגדיל את תחושת הביטחון של תושבי העיר.

בהוד השרון כמו גם בערים אחרות, כדי לנצל באופן מיטיבי את עתודות הקרקע של העיר ואת הביקוש לגור בהוד השרון, הפיתוח העתידי של העיר מבוסס רובו על בנייה רוויה, כלומר בניינים.

אבל, ופה השינוי המשמעותי בתפיסה – לב הענין הוא תכנון הבנייה ולא בהכרח מספר יחידות הדיור.
מה זה אומר?

איכות חיים גבוהה, עיר תוססת ונגישה וחיבור של כל מעגלי החיים במרחק הליכה מהבית – זה החזון העירוני שאנו מיישמים בכל תחום של עשייה. ברור לנו, שמערכת התכנון של הבניה היא קריטית ונדרשות בה החלטות אמיצות. הן יבססו איתנות כלכלית ויצרו עיר שיש בה הכל – מגורים, תעסוקה, סביבה, תחבורה חינוך ופנאי.

כלומר, המטרה שלנו היא לייצר עם אותה כמות יחידות, חוויה עירונית טובה יותר.

נבנים פה בנייני מגורים אבל לאט יותר ואיפה שניתן – טוב יותר. בתחילת הקדנציה היו כ 10,000 יחידות דיור מאושרות ״על הנייר״ בעיר בנוסף על כ 19,000 קיימות, כרגע אין תוספת משמעותית לכמות זו.

לכן, על אף שרוב הבניינים שאנחנו רואים שנבנים היום אושרו לפני שנים, בכל מקום שאפשר היה, גם אם נדמה היה שמדובר במהלך בלתי אפשרי – התערבנו. מה כבר עשינו? הצלנו את פארק בית הנערה, הקמנו מבני ציבור וחינוך, החלטנו על הקמת מסוף תחבורה ציבורית בכניסה לעיר ונאבקנו מול תכניות הרסניות אשר ביקשו לשנות את פניה של העיר: הפכנו את התכנית במתחם בית הנערה, נאבקנו בתוואי ההרסני של המטרו, תיקנו את תכנית המתאר, הקמנו אגף להתחדשות עירונית וקידמנו שישה מתחמי התחדשות בתנאים ברורים המשפרים את הסביבה. אלה כידוע לא הסתיימו, ואנו ממשיכים במקביל – תכנית לשכונת גיל עמל נמצאת כרגע בהכנה בוועדה המחוזית, תכנית מתחם 1202 בצפון העיר תוכנן מחדש עם בנייני מגורים נמוכים יותר, חזיתות מסחריות ברחובות הראשיים וגריד רחובות מוצל. בנוסף, במעלה נחל הדס מתוכננת בריכת חורף שתתחבר לפארק האקולוגי שייבנה לאורך הנחל. השטחים הציבוריים הפתוחים במתחם 1302 (ציר החינוך) תוכננו מחדש ויפותחו כך שישמשו גם כאגני השהייה לנגר בחורף.

נוסף לכך –  המדינה קידמה את תמא 48/1 – תכנית מתאר ארצית לבנייה של מעל 20,000 יחידות דיור בין הירקון לעיר, במסלול תכנוני אגרסיבי שלא מאפשר מעורבות ציבור ואף מגביל את השפעת העירייה על התכנון.

חלק מיחידות הדיור האלה היו בתכניות מפורטות שמכוחן מוציאים היתרי בנייה. הבניינים שנבנו ונבנים בציר החינוך הם דוגמא ליחידות דיור כאלה.

את תמא 48/1 הצלחנו לעצור, ולהחזיר את תכנון המרחב בדרום העיר למסלול סטנדרטי בוועדה המחוזית.

חשוב לציין שלפחות 20  אחוזים מכל היחידות הדיור בכל תכנית, מיועדות לדירות קטנות יותר למשפחות צעירות, וחשוב לנו לאכוף את התכנון הנ״ל.

בתכניות אחרות אנחנו מתאימים את התכניות לקצב פיתוח התשתיות, ומשנים את התכנון שלהן כדי לייצר חוויה עירונית טובה יותר. כך לדוגמא – שינינו את תכנית בית הנערה כדי להוציא את בנייני המגורים משטח הפארק, ולשמר אותו כריאה ירוקה ומרחב ציבורי בלב העיר.

כמו כן, תכננו מחדש את תכנית הר/1202 בצפון מזרח העיר, הורדנו את גובה הבניינים וסידרנו אותם בגריד רחובות עירוני המאפשר יצירת מרקם שכונתי נח, עם חזיתות מסחריות לאורך הרחובות הראשיים, עם בתי ספר יסודיים המפוזרים בקרבת מתחמי המגורים ועם שטחים ציבוריים איכותיים.

5 השנים הבאות ישנו את פניה של העיר, ובנוסף אנו נזרע בהן את הזרעים לתהליכים שיהנו מהם גם דורות הילדות והילדים קדימה.

אלומה הינה חברה לתועלת הציבור (ללא מטרות רווח).

קיימות בארץ מעל 65 חברות  אשר מספקות שירותים עירוניים לעיריות שונות. הגדולה ביניהן היא חברה המספקת שירותים לעיריית תל אביב (תקציב של – כ- 450 מיליון ₪)

חברה לתועלת הציבור (חל״צ) מוקמת כדי לשרת תחומי עשייה ספציפיים הקבועים בחוק. יש לה אסיפה כללית, דריקטוריון וועדת ביקורת אך אין בה חלוקת רווחים. נוהגים להקים חברות כאלה כדי לקדם נושאים הדורשים פעילות רחבה, מקצועית וזריזה. דוחות החברה מפורסמים באתר גיידסטאר בהתאם לחוק.

על מה אחראית אלומה, ומה נעשה במסגרת הפעילות שלה  :

ספורט

• מועדון הכדורגל

פעילות מועדון הכדורגל גדלה בין השנים 2019 ל – 2023 מ 470 ילדים ל- 900!
באותן השנים הגידול בליגה הוא מ – 200  ל – 300!

לראשונה בעיר – הוקם מועדון כדורגל לבנות, המונה כיום 75 משתתפות בשתי קבוצות ליגה.

מה הם הישגי מועדון הכדורגל?

קבוצת הנוער עלתה לליגה הלאומית ב 2020, והשנה הגיעה למקום 4 בליגה.

קבוצת שנתון 2008 זכתה באליפות הליגה שנתיים רצופות.

שחקנים משנתונים שונים זוכים להתקבל תכניות הצטיינות ארציות.

קבוצות הליגה בחטיבה הצעירה משתתפות בליגות החזקות של ההתאחדות לכדורגל יחד עם מועדונים כמו מכבי ת״א, מכבי חיפה, הפועל ת״א ועוד.

ברוב השנתונים יש כיום 2 קבוצות.

• נפתחה תכנית ייחודית למניעת אלימות וגזענות בספורט בשיתוף המחלקה למניעת אלימות, סמים ואלכוהול בעירייה.
• ליגת הוד נט – החל משנת 2022  קלטנו את פעילות הוד נט המונה היום 14 קבוצות כדורשת, ואנו מהווים בית עבור פעילות זו.
• משחקי ידידות עם נבחרת ישראל לקטועי גפיים.
• לאחרונה נפתח מועדון השחמט העירוני במרכז אומנויות בשיתוף פעולה עם אגף הספורט.

הקונסרבטוריון

בשלוש השנים האחרונות גדלה פעילות הקונסרבטריון מ 570 תלמידים ל 700!

תלמידי הקונסרבטריון ניגשים לבחינות הבגרות במוסיקה ומצטיינים בהן, חלקם אף מתקבלים לתזמורת צה״ל.

מתוך תפיסה קהילתית, הקונסרבטוריון מופיע לאורך השנה באירועים לקהילה – בבתי ספר, בתי כנסת, בב״ח מאיר ומרכזי גיל שלישי, ופרויקט ״לשיר עד כלות״ במופע מרכזי בפארק מגדיאל לציבור הרחב.

הפעילות גדלה מתזמורת אחת לשלוש, ותזמורת ייצוגית הוזמנה להופיע לראשונה בכנס מנהלים ארצי של משרד החינוך.

קבוצה מתלמידי הקונסבטריון השתתפה בתזמורת הלאומית,

המקהלה השתתפה במשלחת מקהלות מקצועיות בחו״ל,

והורחבה פעילות מחלקת פיתוח קול וכיום יש בה 80 משתתפות.

תרבות ואירועי תרבות

אלומה מקיימת זו השנה השנייה את אירועי הלאום ואירועי התרבות המרכזיים בעיר בשיתוף עם אגף תרבות – יום השואה, יום הזכרון לחללי צהל ויום העצמאות, אירועי חנוכה, עדלאידע, פסטיבל הבירה, ליל כוכבים (בשיתוף פעולה עם הורייזן – קהילת מחנכי.ות החלל של סוכנות החלל הישראלית ובשת"פ אגף תרבות), ליל שקיעה, מופעי מפעל הפיס בקיץ, פסטיבל לאומנות מקומית ועוד.

• בית מקומי לתרבות – המרכז פתח את דלתותיו במרץ 2022, מאז התקיימו בו מאוד אירועי תרבות בהשתתפות אלפים רבים של תושבים ותושבות.
• המרכז לאומנויות – המרכז מקיים מגוון רחב של חוגים, תכנית הרצאות ומכללת גימלאים.
• המרכז לגיל הרך – מרכז ייחודי ומרשים לגילאי לידה עד עד 7 שנותן מעטפת משחקית, פרה רפואית ותוכנית למשפחות

פעילות קהילתית

• מרכזים קהילתיים –

אלומה מפעילה חמישה מרכזים קהילתיים שהם בית עבור הקהילה במרחק מהבית. המרכזים מפעילים עשרות חוגים וסדנאות לילדים ולמבוגרים  לאורך כל השבוע ומייצרים אירועים קהילתיים לאורך כל  השנה.

• בינוי קהילות – תחום בינוי קהילה באלומה הוקם על מנת לקדם עשייה של תושבים למען תושבים בשותפות עם הרשות המקומית, במטרה לייצר מסגרות השתייכות ולקדם את הטוב המשותף בעיר.

• "גוונים בקהילה " תכניות הכשרה לפיתוח מנהיגות מקומית של תושבות ותושבים. התכנית מעניקה כלים וידע שמאפשרים למשתתפים להוביל מיזמים קהילתיים ולגבש קהילות מיטיבות בעיר בתחומים שונים. בשנתיים האחרונות התקיימו 2 תכניות "גוונים" לפיתוח מנהיגות בקהילה בהן השתתפו 30 תושבים. התוכנית פועלת בשת"פ עם פדרציית סן פרנסיסקו.

מיזמים מבוגרי התכנית – התנדבות בחווה החקלאית ובפארק לאקולוגי, יד 2, פעילות לקהילת דוברי האנגלית, הפנינג טו בשבט, פ סטיבל הוד והדר ועוד.

• "גוונים ברשות" – תכנית לפיתוח מנהיגות ברשות המקומית. בשנה האחרונה התקיימו 4 תכניות שבהן השתתפו כ 80 עובדות ועובדי עירייה. התכנית עסקה בתכנים של משילות משתפת, קולקטיב אימפקט ובינוי קהילה ונתנה כלים וידע למנהלי המחלקות לעבודה משותפת עם יזמים ועם קהילות בעיר.

• "גלרייה בשכונה" – מיזם קהילתי חדשני, שמזמין את תושבי השכונה להיפגש, להכיר, לספר את הסיפורים השכונתיים דרך יצירה וקידום של תרבות מקומית. המיזם החל בשכונת גיל עמל וממנו נוצרו בתים פתוחים וסיורים בשכונה, ופסטיבל גיל עמל למוזיקה מקומית שמתקיים זו השנה השלישית עם מאות משתתפים מרחבי העיר.

• קבלות שבת בפארק האקולוגי – אחת לתקופה מתקיימות קבלות שבת מוזיקליות בפארק האקולוגי.

• "עיר עם" שיתוף פעולה חדשני ופורץ דרך עם הסוכנות היהודית שמטרתו לקדם את הקשר בין העיר ותושביה לבין  קהילות יהודיות בתפוצות מתוך הכרה והכרות עם מגוון הזהויות של העם היהודי. במסגרת המיזם התקיימה חגיגית שבועות עירונית  בהובלת תושבות ותושבי העיר שיצרו חגיגה מגוונת, מותאמת ורלוונטית. בחודש נובמבר תצא משלחת למידה והשראה לאוגנדה שתעסוק בנושא קהילתיות וצדק חברתי.

פעילות לגיל השלישי

• הוקם פרויקט התנדבות עם גיל שלישי ואריזת סלי מזון לנזקקים.
• טיולים לגיל שלישי בשת"פ עם 60 + – מ 2022 מקיימים  מידי חודש טיולים לגיל השלישי.  בכל טיול כזה, משתתפים כ- 50 תושבים ותושבות.
• פאב ותיקים בקיץ מופעל זו השנה השלישית בשת"פ עם אגף תרבות ועם 60 +
  
  

פרוייקטים חינוכיים

• נפתחו קייטנות פסח וקיץ הפועלות מ 2019 אליהן מגיעים כ 200 ילדים בכל מועד. בכל קייץ נפתחות גם קייטנות ספורט ומוסיקה.
• פרויקט זכרון בסלון לחטיבה בוגרת בכל יום שואה
• פעילות משותפת עם קבוצה לילדים מיוחדים . וגם השנה נמשיך לנסות ולייצב פעילות חוג קבועה.
• טיולי טבע עירוני, קיימות ואוכל – לאורך השנה  אלומה מקיימת טיולי טבע עירוני, וסיורי   אוכל  ברחבי העיר.
• אלומה מפעילה שני מעונות תמ"ת ובקרוב יפתח מרכז לגיל הרך.
• אלומה ניהלה את מערך הצהרונים באחת התקופות הקשות (קורונה), 89 צהרונים , 2000 ילדים, לרבות  תוכנת בית ספר של החופש הגדול, תוך שמירה על רצף פעילות מלא לאורך כל התקופה. פעילות הצהרונים עברה לאחריות אגף הגיל הרך בעירייה.

עיר מקיימת היא עיר טובה יותר לסביבה ולכל מי שחי בה – עיר המאפשרת לכל תושב ותושבת ליהנות  מהשירותים שהם זקוקים להם במרחק הליכה או נסיעה בתחבורה ציבורית, עיר המעודדת ומאפשרת אורח חיים בריא, לכידות חברתית וקהילתית.

בכל עונה אנחנו עדים לתוצאותיו ההרסניות לעתים, של משבר האקלים, החום הגובר או מטחי הגשם המציפים.

בשנים האחרונות הפעלנו בשיתוף הקהילה ותוך השקעת תקציב מהותית מספר רב של פרויקטים. הקמנו מחלקת קיימות ומדור בריאות ציבור, הצטרפנו לרשת ערים בריאות וייסדנו ועדה עירונית בתחום.

לעצים חלק משמעותי בהתמודדות עם תוצאות משבר האקלים והם מייצרים סביבה עירונית נעימה יותר, המאפשרת שהות בחוץ, הליכה ורכיבה על אופניים. לעצים בוגרים הנותנים צל יש ערך רב ואנחנו מאמינים שיש לעשות מאמץ ולשמר אותם היכן שניתן, גם בעיר מתפתחת במהרה כמו הוד השרון.

בשנים האחרונות השקענו מאמצים ומשאבים בשימור עצים וותיקים, גם במחיר של שינוי בתכניות בנייה או השקעת משאבים משמעותית.

כך שימרנו את עצי האלביציה הענקיים בדרך מגדיאל, שסבלו מבתי גידול לא מספקים, ע״י בניית בתי גידול חדשים סביבם.

שימרנו את האורן הירושלמי הגדול בעת פיתוח מגרש החנייה בצומת סוקולוב והרצוג, ותכננו את החניון סביבו.

גם ברחוב המייסדים, שם נבנית בימים אלה שכונה חדשה, שינינו את תוואי הדרך המאושר כדי לשמר עץ ברוש ענק, שלא ניתן היה להעתיק.

הפיקוס הענק ליד רחוב הבנים 4, נמצא בתוך מתחם להריסה ובנייה. בעבודה משותפת עם היזם, נבנתה תכנית לבניין, המשמרת את הפיקוס ואת בית השורשים שלו, ואף משלבת את העץ בשפה העיצובית של הבניין.

אך לא מספיק רק לשמר עצים וותיקים. באזורים רבים בעיר קיים מחסור בצל לאורך דרכים ומדרכות ובגינות ציבוריות. לשם כך אנחנו מכינים תכנית אב להצללה באמצעות עצים. תכנית שתגדיר יעדים ותעדוף לנטיעות ברחבי העיר, וכן מגדירה את סוגי העצים המתאימים לכל שימוש ואת התשתיות הנדרשות כדי לתת להם בית גידול מיטבי.

במקביל להכנת תכנית האב, אנו נמצאים לקראת סיומו של סקר עצים עירוני, הממפה את כל העצים במרחב הציבורי בעיר (כ 23,000 במספר), ומייצרת בסיס נתונים ובו מידע על כל עץ, מינו, מצבו, גילו, גדלו ותמונתו. המידע על כל עץ  ישמש את מחלקות העירייה לצורך תחזוקה וטיפול מיטביים בעץ, וכמו כן יהיה זמין לציבור דרך סריקת תווית קיו-אר המוצמדת אליו.

גם לפני סיומה של תכנית האב אנחנו נוטעים עצים רבים ברחבי העיר. רק מתחילת 2023 ניטעו בעיר מעל 1,000 עצים לאורך כבישים ומדרכות ובגינות ציבוריות ותיקות וחדשות.

לטבע עירוני תרומה חשובה לחיים טובים ובריאים בעיר. כחלק מהמאמץ לשמר ולפתח את אזורי הטבע העירוני שלנו, ביצענו ב 2022 סקר מפגעים באזורי הטבע העירוני בשטחה של הוד השרון. סקר המפגעים, שיעלה בקרוב לאתר העירייה, מצטרף לסקר הטבע העירוני שבוצע בעבר. על בסיס שני הסקרים הוכן נייר מדיניות לתכנון באזורים של טבע עירוני ולטיפול מיטבי באתרים אלו. כמו כן, אישרנו תקציב של 5 מיליון ₪ לחמש שנים, לסילוק מפגעים ושדרוג של אתרי הטבע העירוני.

בנוסף לכל אלה טיפחנו וגיבשנו תכנית פעולה רב שנתית שכוללת מספר רחב של הישגים:

• הקמנו לראשונה מחלקת קיימות ומדור בריאות ציבור והצטרפנו לרשת ערים בריאות.
• זכינו בפעם השניה בקול קורא "אפשרי בריא" של משרד הבריאות למימון פעילויות לקידום בריאות הציבור, במסגרתו ערכנו לדוגמא את המירוץ לקידום מודעות לסרטן השד.
• קיימנו קורסי קיימות לתושבים – קורס נחל הירקון וקורס מנהיגות סביבתית.
• זכינו בקול קורא פארק אקולוגי נחל הדס במסגרתו ישוקם נחל הדס ויוקם פארק לאורכו.
• זכינו בקול קורא גינות קהילתיות שכולל פרט לטיפוח הגינות גם העסקת רכז שיספק הדרכה מקצועית
• זכינו בקול קורא לתכנית הצללה במסגרתו פיתחנו תכנית אב להצללה באמצעות עצים, וקרור העיר באמצעותם. ברחוב סוקולוב זכינו בפרויקט במסגרתו ינטעו עשרות עצים עם שימוש בתשתיות השקיה וטיפול חדשניות ומתקדמות.
• היינו מהערים הראשונות שהחליפה בצהרונים את הכלים חד פעמיים ברב פעמיים ובמדיחי כלים
• "ברנש משותף" – הובלנו מיזם חדש בעיר, המאפשר לתושבי ותושבות הוד השרון (בלבד) לשאול מהעירייה כלי עבודה, כלי גינון, ציוד לקמפינג ואפילו ציוד למסיבות.
• מיזמי קיימות וקהילה – הקצינו מימון לקבוצות תושבים ותושבות למיזמי קיימות וקהילה בשכונות דרך קול קורא. עד עתה זכו ובוצעו מיזם מגדלים צמחי מאכל בנוה נאמן, מיזם גינת פרפרים בשכונת 1200, ארון נתינה בגינה הקהילתית רמתיים, "איש תחת גפנו" – גפנים וקומפוסטר בגינה הקהילתית פשוש.
• "פרויקט פיגם" – יותר פרפרים פחות יתושים – 500 שתילי פיגם מצוי ישתלו ב 6 גנים ציבוריים וב- 4 גני ילדים. הפיגם מפורסם בהיותו הצמח האהוב על הפרפר "זנב סנונית נאה", אחד הפרפרים הגדולים והיפים ביותר בישראל, שיקשטו מעתה את העיר.

שכונת 1200 ו 1201 הן שכונות שנדרשו ונדרשות לפיתוח תשתיתי רב בשנים האחרונות.

שכונות שהוקמו ללא תכנית תשתית מיטבית, והעבודה בשנים האחרונות היא התאמת התשתית לשכונה ההולכת וגדלה.

דברים שעשינו במתחמים לאורך השנים האחרונות:

• הסדרת שדרת הגישה לשכונת 1200 מרחוב הנשיאים וסלילת רחובות שלא נסללו ברחבי השכונה.
• הרחבת בית הספר היסודי בגין והוספת 6 כיתות לימוד.
• הקמת אולם ספורט חדשני עם 1000 מקומות ישיבה ושלוש זירות אימון לרווחת התושבים המשמש לצרכים שונים כמו בית כנסת בחגים גדולים, התכנסויות קהילתיות ועוד.
• הקמת בית הספר היסודי ע״ש יעל רום כדי לענות על צרכי הקהילה הגדלה.
• פיתוח שדרה לאורך רחוב סוקולוב הכוללת עצים ומסלול ריצה ואופניים, פיתוח שהתחיל ועוד ממשיך.
• הקמת גינה ציבורית בין רחובות עזר ויצמן, נחשון וציר הנשיאים, שפותחה בשיתוף ציבור כדי לענות על צרכי התושבים והתושבות.
• הקמת גינת משחקים נוספת ברחוב חיים הרצוג (תכלול גינת כלבים כפולה לכלבים גדולים וכלבים קטנים, מתקני משחק, מדשאות ומתקו נינגה חדשני) בשבועות הקרובים הגינה תפתח.
• בקרוב יושלם הפיתוח של רחוב הרצוג

מה עוד מתוכנן עוד לעשות ?

• הקמת מרכז ספורט וקאנטרי – מתוכננת הקמה של קאנטרי בשכונה, תוקצבו כבר 2 מיליון שח לתכנון בשנה הקרובה.
• הקמת שני צמתים מרומזרים חדשים, סוקולוב\אפרים קציר וסוקולוב\גולדה מאיר בצמוד למושבה. צפי תחילת עבודות – מרץ.
• הקמה של חטיבה ותיכון בצמוד לאולם הספורט, תכנון חטיבה מתחיל השנה והתיכון ממתין לאישור משרד החינוך.
• נבחנת האפשרות להפיכת השפ״פ לשצ״פ בעזרת מהנדסת העיר והצוות המשפטי.
• אזור גינת התבלינים ייצא לבחינת שימוש לציבור בקרוב.
  
  

על פינוי דחסניות בבנייני מגורים גבוהים בעיר –

תדירות הפינוי של הדחסניות נקבע לאחר בחינת צורך ומהות. תדירות הפינוי נבחנה למול הקיבולת והיקפי השימוש.

קיבולת של הדחסנית היא 5 קוב, מבדיקות תקופתיות נפח האשפה באיסוף מגיע ל 2-3 קוב, כלומר מחצית מהקיבולת של הדחסנית בתקופה של שבועיים.

כל עוד חברת הניהול מתחזקת את הדחסנית היטב, אין בעיות של ריחות אשפה.

חברות ניהול טובות יודעת להתמודד ולטפל בדחסניות בכדי למנוע ריחות.

פינוי אשפה אחת לשבוע לא בהכרח יקטין את כמות הריחות, אבל הוא בוודאות יכפיל את כמות זיהום האוויר בשינוע דחסניות ריקות.

קבלן פינוי האשפה מחויב לנקות את הדחסנית לאחר ריקון, העיריה עשתה בדיקות מדגמיות ולא מצאה פגמים.

וועדי הבתים יודעים שבמידה ויש בעיה נקודתית, ניתן לפנות למוקד, העיריה מודעת מגיבה במהירות לפינוי דחסנית.

במידה והעיריה מזהה תקלה כמו למשל דחסנית עם חור שמיצי האשפה דולפת, תפנה לוועד ולחברת הניהול לתקן את המפגע.

ועדי בניינים במתחם נפגשו מספר פעמים עם נציגים ממחלקת שפע ותברואה והגיעו להבנות משותפות.

מבירור עם חברות ניהול וחבריי וועד בכפ״ס העיר השכנה, פינוי דחסנית בבתים משותפים נעשה אחת לשבועיים.

כדי לתת מענה לחלק מהבניינים אשר סובלים מהזנחה של המערכות או תפעול לקוי על ידי חברת הניהול, נתנה אפשרות לפינוי כל עשרה ימים על פי הסכם חדש עם קבלן הפינוי.

דרך רמתיים לכל אורכה דורשת עדכון ותכנית חידוש למרחב.

זהו מרכז ותיק שיש לאורכו כמה מתחמים חשובים לעיר, של עסקים, בילוי וקהילה, תוואי מרכזי של כניסה ויציאה מהעיר, כמו גם מגורים. זהו מרכז ותיק שדורש עדכון ורענון.

בשנתיים האחרונות יצרה העירייה מדיניות ותכנית לחידוש הרחוב לאורכו. התכנית כוללת התייחסות לחלקים השונים בו.

התכנית כוללת הגדרת מדיניות הכוללת הגדרת שימושי קרקע שונים ותפיסה עיצובית של המרחב, כמו גם צרכים שונים של עסקים, מקומות תעסוקה ובילוי, ותוואי תחבורה והולכי רגל מתחם כולו. 

התכנית מתוכננת לצאת לשיתוף ציבור כדי להתאים אותה עוד יותר לצרכי התושבים והתושבות.

ניתן לראות את התכנית באתר העירייה, ולהתרשם.

לאחר הבחירות נצא לשיתוף ציבור לקראת שנת המאה של רמתיים, לקבל הערות והארות הציבור לקראת כניסת המדיניות לתוקף.

מדיניות מרכז העיר